הצניחה נעשית כך שהצנחנים עולים במטוס לגובה של כ-3,700 מטר (במועדוני צניחה יותר) וקרוב לאורך 1,00 מטרים מהקרקע הם פותחים את המצנח (את הגובה המדויק הם יודעים לפי מד-גובה המוצמד לידיהם). פתיחת המצנח נעשית כדי להאט את המהירות של הנפילה ולצנוח בבטחה על הקרקע. כשהצנחן נוחת, הוא מושך בשני הגאים (בלמים) בהם הוא שולט. כאשר הוא מושך את שני הבלמים יחד – המצנח מתאזן מנטייתו הטבעית להיות מופנה כלפי מטה, ומגיע לטיסה אופקית במקביל לקרקע.
ישנן שתי שיטות לנחיתה:
השיטה המסורתית - שהיא להאט בהדרגתיות, ואז "הזדקרות" – כשבסופה רגלי הצנחן נוגעות בקרקע וכך הוא מסיים.
השיטה המתקדמת (Swoop) – טכניקה מסוכנת הדורשת אימונים רבים, בגלל המורכבת והמהירות שיש בה. השיטה נעשית כך שהצנחן צובר מהירות משמעותית בקרבה לקרקע – ע"י איבוד גובה מהיר וזרימת אוויר על פני הכנף. ברגע הנכון (לפי המד גובה) – הוא הופך את מהירות האוויר לעילוי ועושה טיסה אופקית מהירה סנטימטרים בפורים לפני הקרקע. מכיוון שהטכניקה הזאת מאוד מסוכנת, היא נחשבת לסיבת מוות מובילה בתחום הספורט האתגרי, ומותאמת למיומנים בלבד.
כדי לקבל רישיון על צניחה, המתלמד חייב לצנוח לפחות 25 פעמים ולהראות יכולת לנחות ברדיוס קטן בנקודה מסיימת. ללימוד הצניחה יש כמה טכניקות:
הראשונה היא בין המקובלות בעולם, מכונה AFF. קורס המכיל צניחה ראשונה עם מדריך צמוד המתפעל את פתיחת המצנח, הניהוג והשימוש בו, ולאחר מכן המתלמד עובר את הצניחות בליווי מדריך או שניים בהתאם להתקדמות (גובה של012,00 רגל). המדריכים מוודאים את מצב הגוף, פתיחת וצניחת המצנח.
טכניקה שנייה היא ה-AID. הצנחן קופץ לבד בפעם הראשונה מגובה נמוך. בעזרת ידית דמה הצנחן מושך את המצנח הראשי. בשלב הבא המתלמד קופץ מגובה רב יותר כשהוא בעצמו פותח את המצנח ביציאה מהמטוס. כל פעם שישנה התקדמות – מעלים את הגובה. הגובה האחרון הוא 12,000 מטר מעל פני הקרקע.
קיימות צורות שנות לצניחה, כשכל אחת מהן לתחום בעולם הצניחה החופשית והצנחנים נחשפים ולומדים עליהן בהתאם:
צניחת פריפליי (Free fly) – תחום החוקר את תעופת האדם בכל ממדי הגוף, ולא רק במצב בטן. אפשרי גם בצבי נחיתה של רגליים, ידיים, אפילו ראש.. עדיין מנסים למצוא דרכים נוספות לחוות אותו.
צניחת בטן – מצב בסיסי שבו הבטן של הצנחן מופנית כלפי הקרקע. לאחר שהצנחן עובר את כל הקורסים, הוא זה הבוחר אם לנחות על הבטן, ובמידה והוא מיומן מאוד- הוא יוכל ליצור "מבנים" קבוצות וצורות של נחיתה עם צנחנים נוספים (עד 400 צנחנים!).
שיטת קרו (Crew) – יצירת מבנים וצורות שונות ומגוונות עם מספר צנחנים המתחברים יחד בנחיתה. ישנם מופעים ומפגנים בעולם המציגים את השיטה הנ"ל.
נחיתת מהירות (Swooping) – צבירת מהירות לקראת הנחיתה, מטרים ספורים מהקרקע. כאמור, השיטה הזאת מתאימה למקצוענים בלבד, וגם להם יש את המצנח הייחודי לשיטה הזאת. שיטה מסוכנת מאוד.
צניחה חופשית – למי זה מתאים ובטיחות
אמנם הצניחה החופשית זאת פעילות הנחשבת למסוכנת, אך עם זאת היא בטוחה הואיל ולמדריכים יש מצנח רזרבי מקופל. המצנחים מצוידים גם בחיישן גובה, למקרה שהם לו נפתחים (והם למעשה פותחים את המצנח הרזרבי כשהאדם 900 מטר מהקרקע בערך).
לעומת מה שמקובל לחשוב, רוב התאונות נגרמות דווקא לצנחנים מנוסים המבצעים נחיתות עם מצנחים קטנים מאוד ואמורים להגיע לדיוק נחיתה מגובה רב ביותר.
קורס הצניחה מתאים מגיל 18 ומעלה. לגילאי 17 עם חתימת הורים או אפוטרופוס.
לצניחת טנדם כנוסע – מגיל 12 באישור חתימת הורים או אפוטרופוס (מתחת לגיל – באישור מדריך ראשי).
הצניחה תיעשה בהתאם למגבלות הרוח, למזג האוויר ולתקנות המטוסמצנחים.
כל אדם המעוניין להזמין אטרקציות עם צניחה כזאת אמור לעבור בדיקות רפואיות, לא מתאים לחולי לב, נשים בהיריון ולחולים במחלות ריאומטיות.
בקורס אף מועבר תדריך בטיחות ותדריך למקרי חירום.
האיגוד הישראלי לצניחה חופשית, לדוגמא, מעביר את הקורסים הנ"ל כשברשותו מועדוני הצניחה "פרדייב" בחוף הבונים בצפון ו"סקי כיף" בשדה תימן בדרום.
ניתן להתקשר ישירות לטלפון 03-9638461